הבתים 6+7+8 שהיו נטושים בשנים האחרונות נהרסו.

ההיסטוריה של בתים אלה:

בית 6

כאשר עלו ראשוני המתיישבים ליראון הם גרו בבתים הבודדים שנשארו לאחר מלחמת העצמאות. המגמה הייתה לעבור לבתים חדשים שחברי הקיבוץ בנו וכך החלו להיבנות הבתים הראשונים שמוספרו לצורך זיהוי:

 בתים 1 – 5 קיימים ומאוכלסים עד היום ולאחר שעברו שיפוצים שונים לאורך השנים. בית 1 +4 + 5 משמשים היום למגורים לתושבים. בית 2 שופץ והפך לדירה למשפחות צעירות,  בית 3 הפך במהלך השנים למה שאנחנו מכנים הפיזיוטרפיה ומשמש היום את ילדי ביה"ס, קוסמטיקה, ספרות, טיפולים של מירית ורווחה .

לאחר מכן נבנו בתים 6 - 9 גם בתים אלה נועדו למגורים ואכלסו אותם חברים רבים ובני הגרעינים ששהו ביראון באותה תקופה. רשימה של חלק מהגרים בבתים אלה מופיעה בהמשך, בית 9 החל את דרכו כבית מגורים אבל מהר מאד הפך לכיתה בביה"ס ובהמשך נהרס ובמקומו נבנה בית-איחוד.

אם השנים נבנו עוד שכונות מגורים: המיליונרים, הקומותיים מז' ומע' , האגם, משושים, גטו ופודינג לצעירים (פודינג הפך לנופשון) ועוד.

בתים 6- 8 לא שופצו כמו בתים אחרים במשך השנים מסיבות לא ברורות ולאט לאט הפסיקו לתפקד  כחדרי למגורים אלא הפכו לחדרי עבודה, תחביבים או משרדים או מחסנים. 

• אורי שחר גר בבית 6 יחד עם טובקו עד שהתחתן ואז עברו הוא ואילנה לבית 8 בדירה הקיצונית ימנית ושם נולדו לימור וליאור.

• בשלב אחר גרו פטקה ושולה בבית הסגור (הקיצוניים ) בבית , 6 בסגור השני גרו אבנר ויפה ובר-אילן ורחמים.

• בבית 7 בחדר הקיצוני ממזרח גרה דרורה, בבית זה היו שני חדרים "סגורים" ושני האמצעיים עם "מרפסת".

• בבית 8 גרו בנוסף למשפחת שחר: אזול ורונית, מליחי וסורי ודפנה.

• במהלך השירות בצבא החדר הקיצוני מזרחי בבית 6 שימש את דבלה, גיורא ריטבו ואותי (בעז) כחדר בחופשות מהצבא.

• בבית 7 בחדר המערבי היה סדנת תפירה של חוה מרדכי בהמשך חדר לפדיקור של יונה אגמי ז"ל ובתקופה האחרונה שימש כמשרד הרווחה.

אורי שחר מספר שהם נהגו לשחק אחה"צ בדשא שמאחורי בתים 7 – 8 עד שתרצה שגרה בבית ממול בשכונת הותיקים (היכן שעטרה גרה היום) הייתה מגיעה לצועקת עליהם שיהיו בשקט.

באותו בית (של תרצה) התפוצץ יום אחד מטען חבלה שהניחו מחבלים, אורי שחר זוכר אך התנפצו כל החלונות בבית שלו בבית 8 ובהמשך הצבא ביקש מהרב"ש בכרך להרים פצצת תאורה, בכרך לא התבלבל לרגע וירה את הפצצה ממש מתחת לחלון של אורי שחר שעד היום לא שומע טוב בגלל ברעש של היציאה.

בקצה המזרחי של בית 8 גדל לו עץ אקליפטוס ענק מימדים בעובי גזע של קרוב ל-80 ס"מ, כנראה העץ הגדול ביותר שהיה ביראון עד היום.

בבית 9 מספר אורי שחר היה שולחן גדול ששימש אותי ביחד עם חומי בזמן הלימודים שלי בתל-חי.

נושא אחר שהוא מקור אין-סופי לסיפורים הוא נושא החימום ! בחדרים חמיממו בתנורי פייארסאייד שעבדו על נפט, את הנפט כל אחד היה מביא ממיכלים גדולים שהיו פזורים במשק, קרו גם מס' שריפות של חדרים בגלל התנורים.

מים חמים היו מחמים ע"י מתקן צינור מיוחד שהיה בקצה המרפסת מחוץ לבתים.

במידה והיו משאירים אותו דולק יותר מידי זמן , המים היו הופכים לאדים וכך קרה פעם אחת שאמא של ישראלה ארדיטי ישבה בשירותים וכאשר הורידה את המים יצא זרם קיטור לוהט שגרם לה כווית באזור שבו נהוג לשבת.

בעז